דוד גלפרין – יו”ר גיל גרופ
סיכום שנה בחברה עסקית הוא תמיד מרגש. לראות עד כמה התקדמנו וצמחנו, מרגש לראות עד כמה העובדים המסורים, הטמיעו בקרבם את החזון וערי החברה ומתגייסים בשיתוף פעולה להצלחת החברה. וזו גם ההזדמנות להודות להם ולהעריך את פועלם.
יש תועלות נוספות וחשובות ליום סיכום השנה;
נתינת משמעות, יצירת שייכות,הימנעות מחזרה על טעויות ,זמן למיקוד ו ZOOM OUT, מינוף הצלחות וקבלת החלטות מתוך ראייה מערכתית ועוד.
כשאנחנו מציגים תמונה מערכתית, לאורך שנה, בצורה מסודרת אנו מעצבים את קבלת ההחלטות של העובדים. ובכך מטמיעים ערכים דפוסי פעולה וחשיבה.
ואם כבר דיברנו על זה, הכי טוב פשוט לתת לעובדים הנפלאים לשתף וללמוד דרך השיתוף בסיטואציה כמה הטמענו את הערכים בצורה טובה ומשמעותית.
כמה דוגמאות שבהם השתמשנו כדי לבחון את תגובות העובדים למול הסיטואציה שהוצגה , את דרכי הפעולה שלהם ואת זוויות הראיה השונות;
- לקוח שלח קבצים להדפסה ב-9 בערב והתקשר למנהל הלקוח שלו לעדכן. מי בכלל זמין בשעה כזאת? מי נותן שירות בשעות האלה? מה עשה מנהל הלקוחות?
- קולגה שבוחר לשתף בזמן העבודה על הבעיות האישיות שלו באוזני קולגה אחרת בזמן שהלה עסוק וטרוד בהפקין וסגירת משימות ,איך בוחר כל אחד מהעובדים להתנהל ?
- מנהל חטיבה שצמח וגדל ומגיע לו משרד נאה משלו מתבקש לעבור מקום מאילוצים כאלו ואחרים , מה תהיה תגובתו ?
הערכים הללו הם הבסיס להצלחה של הכל.
לעשות הכל מהלב, זה סוד ההצלחה
כשהעובדים נהנים ואוהבים את מקום העבודה זה משהו אחר לגמרי . הייתי פעם בדובאי התארחתי באחד המלונות הגדולים והמפוארים שם. מיד כשהגעתי נפגשתי בשומר בפתח שחייך אליי באדיבות. בערב ירדתי לשתות קפה בבר של המלון. הבריסטה שהכין קפה היה בחור הודי נחמד וחייכן ששירת אותי באדיבות. מתוך סקרנות שאלתי אותו מדוע הוא כל כך שמח?
התשובה שלו נתנה לי שיעור לחיים , הוא ענה כך; “תקשיב אני אוהב את מקום העבודה שלי” התפלאתי מאוד. אהבה היא רגש, הייתי מצפה ממנו לומר “אני מאוד נהנה לעבוד”אבל אוהב?
ואז הוא הסביר : “תשמע, עבדתי במקומות אחרים. שם העובדים מעבירים כרטיס עושים את העבודה וזהו וכמובן מנסים כמה שפחות לפגוש את המנהל, שבדרך כלל רק מתלונן ומחפש איפה הם טועים”.
“פה אני עובד חמש שנים וכל מנהל שעובר לידי, שואל אותי בחיוך, מה אני יכול לעשות בשבילך כדי שתבצע את העבודה שלך טוב יותר? המילים הללו יוצרות אצלי תחושת שייכות. נותנות לי להרגיש אני ולהביע את עצמי , תחושות כאלו מציפות אצלי את האהבה למה שאני עושה ולמקום אני עובד בו”.
אנשים שואלים אותי איך הצלחנו להוציא מהעובדים כל כך הרבה תפוקה? והאמת? זו לא השאלה הנכונה.
השאלה שאנו שואלים את עצמנו:
איך אנחנו בונים סביבה המאפשרת ומעודדת כל עובד למצות את מקסימום הפוטנציאל הגלום בו?
התשובה לשאלה הזו היא שהובילה אותנו לבנות את החברה כפי שהיא היום.
המטרה שלנו היא לבנות מקום שבו לכל עובד ועובדת יש אמון מלא בחברה, הם יכולים לסמוך על המנהלים שלהם שיגבו אותם, לא חוששים להגיד שהם לא יודעים ולא מצויים בחשש תמידי שמקומם אינו מובטח, הם יכולים לפנות לעזרה ולקבל מענה. לקבל החלטה עצמאית במקום שנדרש לכך. יכולים להרגיש שניתן לשתף בכל דבר.
ברצוני להרחיב על הנקודה של יכולת העובד לקבל החלטה במקום העבודה,מפרספקטיבה אישית .
נצרכתי לטוס ממדינה למדינה בטיסה של 12 שעות . הייתי עם הבן שלי , תינוק בן חצי שנה. ורציתי לעלות עם עגלת התינוק. לפני העליה למטוס פונה אליי דיילת ואומרת לי “אתה לא יכול לעלות עם העגלה! אלו הנהלים! אין לי מה לעשות” . הייתי המום כיוון שהיה מדובר בלוגיסטיקה מורכבת מאוד להחזיר את העגלה לבטן המטוס , מה גם שהיה מספיק מקום בתאים להכניס את העגלה.
ניסיתי לשכנע אותה בכל דרך ולהסביר לה את המורכבות עד שבשלב מסוים היא אמרה לי “אני מבינה אבל אסור לי לעשות משהו נגד נהלי החברה כיון שעלולים לפטר אותי”
חשבתי קצת ועניתי לה לה “אם את חוששת לקבל החלטה הגיונית ועצמאית שמורכבת מהבנת הסיטואציה הספציפית מולה את עומדת אני מציע להתפטר בעצמך. אם המנהלים שלך לא מרשים לך להחליט בצורה עצמאית פר סיטואציה בהגיון, מה שמוביל אותך להשאיר תינוק ללא עגלה למרות שאת מבינה כמה זה אבסורדי, את לא צריכה להישאר במקום כזה.”
מיותר לציין באותו רגע קיבלתי רשות להעלות את העגלה ויצאנו לדרך.
אחרי ששמעתם את המקרה הנ”ל מי לדעתכם נפגע מהמצב הזה? שבו עובד לא יכול להפעיל שיקול דעת הגיוני לפי המצב? התשובה היא- כולם . הלקוחות העובד ובעיקר ההנהלה שמגבילה את עצמה לייצר הצלחה על ידי האצלת סמכות ונתינת אחריות לעובד להפעיל שיקול דעת ולפעול בצורה הגיונית ושקולה . האחריות של ההנהלה כפי שאנו רואים אותה היא לא רק להגיע לתוצאות ולמספרים מחמיאים, אלא גם להיות אחראים על אותם אנשים שבזכותם אנו מגיעים לתוצאות והישגים.
הכל עניין של תהליך נכון
יש לנו חזון ואנחנו יודעים לאיפה אנו רוצים להגיע אבל שום דבר לא קורה ביום אחד. אם אדם ירים משקולות כבדות לשעה אחת , הוא לא יראה תוצאה באופן מיידי, אבל אם ירים כל יום שעה לאורך השנים ודאי יהיה ניתן לראות את התוצאות על הגוף שלו. ואם ירצה לשמר את זה לכל החיים הוא יהיה חייב להמשיך להרים משקולות כל יום.
יש 2 סוגים של משחקים : יש משחקים שיש להם כללים ברורים ויש בהם יריבים ובסופו של דבר מקבלים הכרעה מי המנצח. אבל יש סוג אחר של משחקים שהם אינסופיים ואף פעם אי אפשר לנצח בהם. האם אפשר לנצח בזוגיות? האם ניתן להיות מספר אחד בחברות? האם ניתן לנצח מישהו בעסקים? ודאי שלא. כיוון שזה תהליך שלא נגמר ונמשך לאורך זמן. זה נכון שניתן לגדול ולהיות הכי גדול במספר עובדים או בכמות ההצלחות אבל כללי המשחק משתנים ללא הרף.
חשיבותו של התהליך היא גדולה וחשוב תמיד להנות מהדרך. רק מקום עבודה שמקנה ערכים וכיף להיות בו, יצליח לגרום לעובד בלי היסוס בכלל להיות זמין לעבודה גם בשעות הערב, להרגיש בנוח להתקשר בלילה לבוס שלו להרגיש בנוח לשתף בבעיות האישיות שלו. זה הדבר שמייחד חברה ומביא אותה להצלחה בטווח הארוך.
פרמטר נוסף ומשמעותי להצלחה הוא ללא ספק היכולת להיות עדכני ולקבל שינויים. כל חברה שלא השכילה להתעדכן לפי המצב בשוק קרסה ונפלה.גם אנחנו שואפים להיות מעודכנים לפי צרכי השוק. אם זה בהכנסת טכנולוגיות חדשות ופיתוח יכולות חדשות וכן התרחבות לתחומים נוספים בהתאם לנדרש בשוק.
אז הנה אנו מסכמים שנה פורייה ומוצלחת, אני מאחל לעצמנו שנמשיך לפרוח ולשגשג וכמובן ליהנות מהדרך.
תמיד לרשותכם
דוד גלפרין- יו”ר ובעלים
050-6658490